ב-13 בספטמבר 2006 אישרה מועצת הביטחון של האו?ם את מינויו של באן קי-מון למזכ?ל האו?ם הבא. קי-מון משמש כיום שר החוץ והמסחר של דרום קוריאה. תפקיד מזכ?ל האו?ם, אליו ימונה בתחילת 2007, יהווה ככל הנראה את השיא בקריירה דיפלומטית מפוארת שעשה בשירות הדיפלומטי של דרום קוריאה. קריירה שהעניקה לו פרסים רבים, הן מצד מדינתו והן מצד המדינות שבהן כיהן כנציג.
השאלה הראשונה שצריכה להישאל, בעקבות חילופי הגברי באו?ם היא, כיצד ישפיע המהלך על ישראל. האם מינויו של קי-מון יבשר את התפזרות העננה השחורה המעיבה כעת על היחסים שבין האו?ם לבין ישראל? האו?ם בראשותו של קופי ענאן הצטיין ביחסו הבלתי הוגן כלפי ישראל. חוסר ההגינות התבטא בין השאר בנקיטת עמדה טבעית של מזכ?ל האו?ם נגד ישראל בסכסוך הישראלי-פלסטיני; הצהרות של מוסדות הארגון נגד ?הטבח בג?נין? (חומת מגן), ?הטבח בכפר קנא?, ו?חומת האפרטהייד?; קיומם של מוסדות פסולים כמו אונר?א - נציבות האו?ם לרווחתם של הפליטים הפלסטינים ועוד.
אם כן, האם שבע שנות כהונתו העתידיות של קי-מון צפויות לשנות את יחסו של האו?ם כלפי ישראל?
קי-מון והגרעין האיראני
דרום קוריאה, ביתו של קי-מון, היא המדינה הראשונה המאוימת על ידי שאיפות הגרעין של צפון קוריאה. מסקרן לראות כיצד נציג המדינה הזו יתמודד עם איום הגרעין האיראני, החמור יותר. ד?ר דניאל לבקוביץ?, מומחה לדרום קוריאה במרכז לחקר מזרח אסיה, סובר שמדיניותו של קי-מון לא תשנה באופן משמעותי את האופן שבו האו?ם מתמודד כעת עם האיום האיראני: ?מפות האינטרסים של מדינות כמו סין ורוסיה לא צפויות להשתנות בעקבות מינויו של קי-מון. מה שיידרש ממנו הוא אופטימיזציה של האינטרסים בין החברות במועצת הביטחון, ואת זה הוא צפוי לעשות בצורה טובה?.
עוד ראוי לזכור, שבאן קי-מון הוא מיוזמי ?שיחות השש? - מערכת משאים ומתנים שהתנהלה בין צפון קוריאה לדרום קוריאה, ארה?ב, סין, יפן ורוסיה - במטרה לצמצם את שאיפותיה הגרעיניות של צפון קוריאה. שיחות השש נחלו כישלון, ועל אף שנציגי שש המדינות עוד מתכנסים מפעם לפעם, אין ציפיות גבוהות מהשיחות הללו. כמי שיזם את התכנית הכושלת, עולות שאלות לגבי יכולת ההתמודדות של קי-מון עם הגרעין האיראני.
ממשלתו של לי האי-צ?אן, שבה חבר קי-מון, מנהלת מערכת יחסים פייסנית עם שכנתה מצפון. בהתעלם מניסוי הגרעין שנערך בצפון קוריאה בשבוע שעבר, ממשלת דרום קוריאה מחפשת דרכים לשקם את יחסיה עם צפון קוריאה. בכלל זה, מתבצעים מגעים לקידום יחסי המסחר בין שתי המדינות. גם מהעובדה הזו ניתן להסיק מסקנות לגבי אופן התנהלותו של קי-מון במשבר באיראן.
נקודה נוספת, באותו נושא, היא מערכת היחסים בין איראן לבין דרום קוריאה: שתי המדינות נמצאות ביחסים דיפלומטיים. לאחרונה, המליץ השגריר הדרום קוריאני באו?ם על הטלת סנקציות נגד איראן. לכאורה, ממהלך זה ניתן ללמוד על הזדהות של דרום קוריאה עם הצד הנכון בנוגע לסוגיה הזו. אולם אולי ניתן ללמוד יותר מתולדות המהלך: שר המסחר האיראני החליט להטיל סנקציות על הפצת סחורה דרום קוריאנית בארצו. בעקבות כך, מיודענו קי-מון ?קפץ? להסדיר את העניינים בטהרן, ופתר את המשבר.
באופן כללי, פרשנים בארץ ובחו?ל קובעים שקי-מון מזוהה עם הצד המערבי בסוגיית הגרעין האיראני. אולם לאור הנתונים שהובאו כאן, ניתן להתייחס לפרשנות זו כאל משאלת לב.
קי-מון וישראל
כאמור, המצב הנוכחי של יחסי האו?ם-ישראל, מותירים לקי-מון ?נעליים גדולות? להיכנס אליהן בתחום העוינות כלפי ישראל. כמה מהצעדים של המזכ?ל המכהן יכולים להיות מוגדרים עם קצת מאמץ, חשש לפשעים בינלאומיים. בלי הרבה מאמץ, ניתן להגדיר הצהרות רבות של ענאן כחריגה מסמכויות.
קשה להיזכר בהצהרות ראויות לרישום של קי-מון בנוגע לסכסוך המקומי. מדינתו נשארה מחוץ למשחק הזה לאורך שנים רבות, ורק לאחרונה החלה להביע עניין בנעשה באזורנו. כשחקנית חדשה, נכנסה דרום קוריאה באופן אוטומטי לצד ש?טוב להיות בו?, והביעה תמיכה במפת הדרכים, בחידוש פעילויות הקוורטט, וביישום החלטות 242 ו-338. אולם מהצהרות אלו לא ניתן באמת ללמוד על יחסו של קי-מון לישראל. בסופו של דבר, מדובר בקלישאות של מדינה השואפת לקבל מקום מכובד יותר בקהילייה הבינלאומית, ולהפגין הבנה בנושא אופנתי.
שני נושאים אחרים, הקשורים לדרום קוריאה בכלל ולאו דווקא לקי-מון, יכולים ללמד אותנו מעט על היחס של מדינתו לישראל. מכאן אולי ניתן יהיה ללמוד על עמדותיו באשר לסכסוך:
יחסי המסחר בין ישראל לבין דרום קוריאה הם עמוקים ביותר. ישראל, כידוע, היא יצרנית מובילה של תוכנות. דרום קוריאה היא יצרנית מובילה של חומרות מחשבים ומוצרים עתירי ידע. העובדה הזו היוותה בסיס ליחסים בין שתי המדינות. בהיותו שר לענייני חוץ ומסחר במדינתו, קי-מון אמור להכיר, ואולי אף להוקיר את הכלכלה הישראלית.
היבט מעניין נוסף, ופחות מוכר, הוא הזיקה שבין מערכת החינוך הדרום קוריאנית לבין זו הישראלית. מסתבר שהדרום קוריאנים רוחשים הערכה רבה למערכת החינוך הישראלית, ושואבים ממנה השראה לתכניות הלימודים שלהם. ספרי ילדים ישראליים רבים תורגמו לקוריאנית. תלמידי כיתה ח? בדרום קוריאה לומדים תכנית שנתית בהכרת התלמוד היהודי ובאימוץ שיטותיו. פרשנים מזהים את המגמה הזו כהתרסה נגד החינוך הקונפוציאני הנוקשה, הפוסל את מוסד הדיון, ואימוץ המודל החינוכי היהודי, המקדש את הדיון ואת היצירתיות המחשבתית. אולם גם אם מדובר בזיקה לחינוך היהודי, ולאו דווקא הישראלי, אפשר לצפות שעובדה הזו תשפיע לטובה על יחסיו של קי-מון עם ישראל.
השורה התחתונה, היא שקי-מון לא הביע דעה ברורה וחד-משמעית באשר לסכסוך במזרח התיכון. כתב "מעריב", יואב פרומר, הניח במאמר על קי-מון (08.10.06), שאילו היה מביע דעה ברורה בנושא כנראה שלא היה נבחר, כפי שקרה ליריבו ההודי, שאשי ת?רור.
קי-מון וארצות הברית
באופן כללי, ארצות הברית מרוצה ממינויו של קי-מון לתפקיד המזכ?ל. שביעות רצונה מובעת על רקע שני דברים:
הקו האנטי-אמריקאי באו?ם תופס לאחרונה תאוצה, בעיקר בעקבות ועידת המדינות הבלתי מזדהות בוונצואלה בחודש שעבר. קי-מון ומדינתו אינם מזדהים אוטומטית עם כל החלטה של ארה?ב, אך די לארה?ב בכך שהם במובהק מתנגדים לקו האנטי-אמריקאי. להתנגדות זו יש שורשים היסטוריים: ארה?ב הייתה פטרוניתה של דרום קוריאה, לפני ואחרי קבלת העצמאות ב-1948. דרך החיים האמריקאית השפיעה רבות על דרום קוריאה, ויש להניח שהשפעה זו ניכרת גם היום.
נתון נוסף, שעל בסיסו ארה?ב מרוצה מבחירתו של קי-מון, קשור לגישה הרפורמיסטית שארה?ב שואפת להנהיג באו?ם בשנים הקרובות. קי-מון כבר הביע תמיכה ברפורמות באו?ם, והודיע על כוונותיו להילחם בשחיתות, בחוסר היעילות ובבזבזנות של הארגון. הרפורמה החשובה ביותר שצפויה להתקיים בתקופת כהונתו של קי-מון, היא שינוי המבנה וההרכב של מועצת הביטחון. קי-מון הביע תמיכה ברפורמה זו. קשה להעריך אם מינויו ישפיע על הרכב החברות הקבועות הבאות במועצה, אבל עצם תמיכתו במהלך מעוררת שביעות רצון בקרב הסגל הדיפלומטי בארצות הברית.
דיפלומט נעים הליכות
אם להיתפס לתכונה אחת בולטת אצל קי-מון, המבדילה אותו מעמיתיו הדיפלומטיים, תהיה זו נטייתו להלך בצניעות ובשקט. נטייה זו גרמה להפניית ביקורות לעברו, אשר באו לטעון כי איננו חזק מספיק כדי לעמוד במשימותיו של מזכ?ל האו?ם. בתגובה, השיב קי-מון, כי הוא מייצג את הגישה האסייתית - צנוע יותר אבל עושה את העבודה. ד?ר אלון לבקוביץ? מזהה את הנטייה הזו כמקור כוחו: ?הכישרון שלו הוא ביכולתו ליצור אופטימיזציה של האינטרסים?.
הבעיות של האו?ם, בראשותו של ענאן, לא מסתכמות ביחס מפלה כלפי ישראל. האו?ם של 2006 נתון תחת ענ(א)ן של מעשי שחיתות ופרי ביאושים דיפלומטיים. בראש שלל ההאשמות המופנות כלפי האו?ם, עומדת פרשת ?מזון תמורת נפט?: התכנית אמורה הייתה להגדיר את הדברים שיוכל ממשלו של סדאם חוסיין לרכוש באמצעות הכספים ממכירת הנפט, כאשר היעד היה כמובן למנוע רכש של אמצעי לחימה ועידוד רכישה של מזון ואמצעים הומניטריים. בפועל, פירצה בניסוח המחייב של התכנית איפשרה לסדאם לבחור את המדינות והספקים מהם ירכוש את המזון, וכך הצליחה עיראק לרכוש באותה תקופה נשקים כאוות נפשה. חמור מכך, התכנית הזו לוותה ככל הנראה במערכת מסועפת של נותני ומקבלי שוחד, תמורת העלמת עין מהמסחר הענף בנשק לטובת הממשל העיראקי.
בנוסף לפרשה זו, ניתן למנות את רבע מיליארד הדולרים שנעלמו מכספי הסיוע שהיו מיועדים להגיע לנפגעי הצונאמי ב-2004, ואת רשת הסחר בנשים ונערות שניהל כוח הסיוע של האו?ם בדרום אפריקה.
מוסד או?ם טוב יותר יתקן את דרכיו לא רק בכל הקשור ליחסיו עם ישראל, אלא גם בכל הקשור לפשעי השחיתות הפושה במסדרונות האו?ם. אם קי-מון יצליח לשפר את דרכיו של האו?ם בסוגיות השחיתות, סביר להניח שגם מעמדה של ישראל ישתפר.
ניקוי האורוות של האו?ם הוא משימה קשה לאיש עם גב חזק. הטיית דעת הקהל העולמית לצד הנכון מניחה עמידה איתנה נגד הזרם. ימים יגידו האם באן קי-מון הוא האיש הנכון למשימה.
השאלה הראשונה שצריכה להישאל, בעקבות חילופי הגברי באו?ם היא, כיצד ישפיע המהלך על ישראל. האם מינויו של קי-מון יבשר את התפזרות העננה השחורה המעיבה כעת על היחסים שבין האו?ם לבין ישראל? האו?ם בראשותו של קופי ענאן הצטיין ביחסו הבלתי הוגן כלפי ישראל. חוסר ההגינות התבטא בין השאר בנקיטת עמדה טבעית של מזכ?ל האו?ם נגד ישראל בסכסוך הישראלי-פלסטיני; הצהרות של מוסדות הארגון נגד ?הטבח בג?נין? (חומת מגן), ?הטבח בכפר קנא?, ו?חומת האפרטהייד?; קיומם של מוסדות פסולים כמו אונר?א - נציבות האו?ם לרווחתם של הפליטים הפלסטינים ועוד.
אם כן, האם שבע שנות כהונתו העתידיות של קי-מון צפויות לשנות את יחסו של האו?ם כלפי ישראל?
קי-מון והגרעין האיראני
דרום קוריאה, ביתו של קי-מון, היא המדינה הראשונה המאוימת על ידי שאיפות הגרעין של צפון קוריאה. מסקרן לראות כיצד נציג המדינה הזו יתמודד עם איום הגרעין האיראני, החמור יותר. ד?ר דניאל לבקוביץ?, מומחה לדרום קוריאה במרכז לחקר מזרח אסיה, סובר שמדיניותו של קי-מון לא תשנה באופן משמעותי את האופן שבו האו?ם מתמודד כעת עם האיום האיראני: ?מפות האינטרסים של מדינות כמו סין ורוסיה לא צפויות להשתנות בעקבות מינויו של קי-מון. מה שיידרש ממנו הוא אופטימיזציה של האינטרסים בין החברות במועצת הביטחון, ואת זה הוא צפוי לעשות בצורה טובה?.
עוד ראוי לזכור, שבאן קי-מון הוא מיוזמי ?שיחות השש? - מערכת משאים ומתנים שהתנהלה בין צפון קוריאה לדרום קוריאה, ארה?ב, סין, יפן ורוסיה - במטרה לצמצם את שאיפותיה הגרעיניות של צפון קוריאה. שיחות השש נחלו כישלון, ועל אף שנציגי שש המדינות עוד מתכנסים מפעם לפעם, אין ציפיות גבוהות מהשיחות הללו. כמי שיזם את התכנית הכושלת, עולות שאלות לגבי יכולת ההתמודדות של קי-מון עם הגרעין האיראני.
ממשלתו של לי האי-צ?אן, שבה חבר קי-מון, מנהלת מערכת יחסים פייסנית עם שכנתה מצפון. בהתעלם מניסוי הגרעין שנערך בצפון קוריאה בשבוע שעבר, ממשלת דרום קוריאה מחפשת דרכים לשקם את יחסיה עם צפון קוריאה. בכלל זה, מתבצעים מגעים לקידום יחסי המסחר בין שתי המדינות. גם מהעובדה הזו ניתן להסיק מסקנות לגבי אופן התנהלותו של קי-מון במשבר באיראן.
נקודה נוספת, באותו נושא, היא מערכת היחסים בין איראן לבין דרום קוריאה: שתי המדינות נמצאות ביחסים דיפלומטיים. לאחרונה, המליץ השגריר הדרום קוריאני באו?ם על הטלת סנקציות נגד איראן. לכאורה, ממהלך זה ניתן ללמוד על הזדהות של דרום קוריאה עם הצד הנכון בנוגע לסוגיה הזו. אולם אולי ניתן ללמוד יותר מתולדות המהלך: שר המסחר האיראני החליט להטיל סנקציות על הפצת סחורה דרום קוריאנית בארצו. בעקבות כך, מיודענו קי-מון ?קפץ? להסדיר את העניינים בטהרן, ופתר את המשבר.
באופן כללי, פרשנים בארץ ובחו?ל קובעים שקי-מון מזוהה עם הצד המערבי בסוגיית הגרעין האיראני. אולם לאור הנתונים שהובאו כאן, ניתן להתייחס לפרשנות זו כאל משאלת לב.
קי-מון וישראל
כאמור, המצב הנוכחי של יחסי האו?ם-ישראל, מותירים לקי-מון ?נעליים גדולות? להיכנס אליהן בתחום העוינות כלפי ישראל. כמה מהצעדים של המזכ?ל המכהן יכולים להיות מוגדרים עם קצת מאמץ, חשש לפשעים בינלאומיים. בלי הרבה מאמץ, ניתן להגדיר הצהרות רבות של ענאן כחריגה מסמכויות.
קשה להיזכר בהצהרות ראויות לרישום של קי-מון בנוגע לסכסוך המקומי. מדינתו נשארה מחוץ למשחק הזה לאורך שנים רבות, ורק לאחרונה החלה להביע עניין בנעשה באזורנו. כשחקנית חדשה, נכנסה דרום קוריאה באופן אוטומטי לצד ש?טוב להיות בו?, והביעה תמיכה במפת הדרכים, בחידוש פעילויות הקוורטט, וביישום החלטות 242 ו-338. אולם מהצהרות אלו לא ניתן באמת ללמוד על יחסו של קי-מון לישראל. בסופו של דבר, מדובר בקלישאות של מדינה השואפת לקבל מקום מכובד יותר בקהילייה הבינלאומית, ולהפגין הבנה בנושא אופנתי.
שני נושאים אחרים, הקשורים לדרום קוריאה בכלל ולאו דווקא לקי-מון, יכולים ללמד אותנו מעט על היחס של מדינתו לישראל. מכאן אולי ניתן יהיה ללמוד על עמדותיו באשר לסכסוך:
יחסי המסחר בין ישראל לבין דרום קוריאה הם עמוקים ביותר. ישראל, כידוע, היא יצרנית מובילה של תוכנות. דרום קוריאה היא יצרנית מובילה של חומרות מחשבים ומוצרים עתירי ידע. העובדה הזו היוותה בסיס ליחסים בין שתי המדינות. בהיותו שר לענייני חוץ ומסחר במדינתו, קי-מון אמור להכיר, ואולי אף להוקיר את הכלכלה הישראלית.
היבט מעניין נוסף, ופחות מוכר, הוא הזיקה שבין מערכת החינוך הדרום קוריאנית לבין זו הישראלית. מסתבר שהדרום קוריאנים רוחשים הערכה רבה למערכת החינוך הישראלית, ושואבים ממנה השראה לתכניות הלימודים שלהם. ספרי ילדים ישראליים רבים תורגמו לקוריאנית. תלמידי כיתה ח? בדרום קוריאה לומדים תכנית שנתית בהכרת התלמוד היהודי ובאימוץ שיטותיו. פרשנים מזהים את המגמה הזו כהתרסה נגד החינוך הקונפוציאני הנוקשה, הפוסל את מוסד הדיון, ואימוץ המודל החינוכי היהודי, המקדש את הדיון ואת היצירתיות המחשבתית. אולם גם אם מדובר בזיקה לחינוך היהודי, ולאו דווקא הישראלי, אפשר לצפות שעובדה הזו תשפיע לטובה על יחסיו של קי-מון עם ישראל.
השורה התחתונה, היא שקי-מון לא הביע דעה ברורה וחד-משמעית באשר לסכסוך במזרח התיכון. כתב "מעריב", יואב פרומר, הניח במאמר על קי-מון (08.10.06), שאילו היה מביע דעה ברורה בנושא כנראה שלא היה נבחר, כפי שקרה ליריבו ההודי, שאשי ת?רור.
קי-מון וארצות הברית
באופן כללי, ארצות הברית מרוצה ממינויו של קי-מון לתפקיד המזכ?ל. שביעות רצונה מובעת על רקע שני דברים:
הקו האנטי-אמריקאי באו?ם תופס לאחרונה תאוצה, בעיקר בעקבות ועידת המדינות הבלתי מזדהות בוונצואלה בחודש שעבר. קי-מון ומדינתו אינם מזדהים אוטומטית עם כל החלטה של ארה?ב, אך די לארה?ב בכך שהם במובהק מתנגדים לקו האנטי-אמריקאי. להתנגדות זו יש שורשים היסטוריים: ארה?ב הייתה פטרוניתה של דרום קוריאה, לפני ואחרי קבלת העצמאות ב-1948. דרך החיים האמריקאית השפיעה רבות על דרום קוריאה, ויש להניח שהשפעה זו ניכרת גם היום.
נתון נוסף, שעל בסיסו ארה?ב מרוצה מבחירתו של קי-מון, קשור לגישה הרפורמיסטית שארה?ב שואפת להנהיג באו?ם בשנים הקרובות. קי-מון כבר הביע תמיכה ברפורמות באו?ם, והודיע על כוונותיו להילחם בשחיתות, בחוסר היעילות ובבזבזנות של הארגון. הרפורמה החשובה ביותר שצפויה להתקיים בתקופת כהונתו של קי-מון, היא שינוי המבנה וההרכב של מועצת הביטחון. קי-מון הביע תמיכה ברפורמה זו. קשה להעריך אם מינויו ישפיע על הרכב החברות הקבועות הבאות במועצה, אבל עצם תמיכתו במהלך מעוררת שביעות רצון בקרב הסגל הדיפלומטי בארצות הברית.
דיפלומט נעים הליכות
אם להיתפס לתכונה אחת בולטת אצל קי-מון, המבדילה אותו מעמיתיו הדיפלומטיים, תהיה זו נטייתו להלך בצניעות ובשקט. נטייה זו גרמה להפניית ביקורות לעברו, אשר באו לטעון כי איננו חזק מספיק כדי לעמוד במשימותיו של מזכ?ל האו?ם. בתגובה, השיב קי-מון, כי הוא מייצג את הגישה האסייתית - צנוע יותר אבל עושה את העבודה. ד?ר אלון לבקוביץ? מזהה את הנטייה הזו כמקור כוחו: ?הכישרון שלו הוא ביכולתו ליצור אופטימיזציה של האינטרסים?.
הבעיות של האו?ם, בראשותו של ענאן, לא מסתכמות ביחס מפלה כלפי ישראל. האו?ם של 2006 נתון תחת ענ(א)ן של מעשי שחיתות ופרי ביאושים דיפלומטיים. בראש שלל ההאשמות המופנות כלפי האו?ם, עומדת פרשת ?מזון תמורת נפט?: התכנית אמורה הייתה להגדיר את הדברים שיוכל ממשלו של סדאם חוסיין לרכוש באמצעות הכספים ממכירת הנפט, כאשר היעד היה כמובן למנוע רכש של אמצעי לחימה ועידוד רכישה של מזון ואמצעים הומניטריים. בפועל, פירצה בניסוח המחייב של התכנית איפשרה לסדאם לבחור את המדינות והספקים מהם ירכוש את המזון, וכך הצליחה עיראק לרכוש באותה תקופה נשקים כאוות נפשה. חמור מכך, התכנית הזו לוותה ככל הנראה במערכת מסועפת של נותני ומקבלי שוחד, תמורת העלמת עין מהמסחר הענף בנשק לטובת הממשל העיראקי.
בנוסף לפרשה זו, ניתן למנות את רבע מיליארד הדולרים שנעלמו מכספי הסיוע שהיו מיועדים להגיע לנפגעי הצונאמי ב-2004, ואת רשת הסחר בנשים ונערות שניהל כוח הסיוע של האו?ם בדרום אפריקה.
מוסד או?ם טוב יותר יתקן את דרכיו לא רק בכל הקשור ליחסיו עם ישראל, אלא גם בכל הקשור לפשעי השחיתות הפושה במסדרונות האו?ם. אם קי-מון יצליח לשפר את דרכיו של האו?ם בסוגיות השחיתות, סביר להניח שגם מעמדה של ישראל ישתפר.
ניקוי האורוות של האו?ם הוא משימה קשה לאיש עם גב חזק. הטיית דעת הקהל העולמית לצד הנכון מניחה עמידה איתנה נגד הזרם. ימים יגידו האם באן קי-מון הוא האיש הנכון למשימה.
זיו מאור הוא כתב לענייני ביטחון, צבא ומדיניות חוץ באתר האינטרנט אומדיה .
בעבר, היה הכותב עורך ביטאון החי"ר והצנחנים "מחץ".
בעבר, היה הכותב עורך ביטאון החי"ר והצנחנים "מחץ".
